בן מרים ויצחק, נולד ביום י"ד בסיוון תשכ"ב (16.6.1962) בגבעתיים. אלי סיים את בית-הספר היסודי, ובהיותו חובב טבע ובעלי-חיים העדיף להמשיך את לימודיו התיכוניים בבית-ספר חקלאי ב"כפר הירוק". הוא היה בעל אופי רגיש ונוח. וכשהגיע מועד התגייסותו לצה"ל, אלי היה מרוצה שהוא הולך בדרכי אביו, שלחם במלחמת העצמאות ב"שועלי שמשון".

אלי התגייס לצבא הסדיר בשנת 1980, ושירת בחיל-השריון. הוא עבר שורה של השתלמויות, והצליח להגיע לדרגת סמל. אלי לחם במלחמת שלום הגליל, ושובץ כטען-קשר בטנק.

ביום י"ח בסיוון תשמ"ב (9.6.1982), בהיותו בציר המזרחי בלבנון, ליד הכפר חילווה, נפגע הטנק שלו בטיל. אלי נפצע אך דאג קודם כל לפנות את חבריו לטנק שנפצעו, ורק אחר-כך הועבר לנגמ"ש פינוי אחר. אבל טיל נוסף פגע בנגמ"ש ואלי נהרג. ימים אחדים הוא הוכרז כנעדר, עד שנמצאה גופתו, וביום כ"ג בסיוון תשמ"ב (16.6.1982), שהוא יום הולדתו ה-20, הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול.

שר הביטחון אריאל שרון כתב להוריו אחרי שנפל: "כמפקד טנק צעיר, ידע אלי להפעיל היטב את פקודיו באימונים ובמבחני צוות. הוא היה אהוב על פקודיו".

בן 20 שנים היה אלי בנופלו. הוא הניח אחריו הורים, אח ואחות.